במשך שנים רווחה התפיסה שהתקן תוך רחמי מיועד לנשים, בעיקר אחרי לידה, אך מצב זה רחוק מלהיות נכון.

התקן תוך רחמי, הורמונלי או לא הוא אחד מאמצעי המניעה הפופולריים ביותר שטובים גם לבחורות צעירות ומספקים יכולת טובה וארוכת טווח לנשים בכל הגילאים.

מהו בכלל התקן תוך רחמי?

התקן הוא אמצעי מניעה, כמעט תמיד בצורת T, המוכנס לרחם על-ידי רופא/ת נשים כדרך למניעת הריון לא רצוי למשך מספר שנים (בהתאם לסוגו) וניתן להוציאו בכל זמן במהלך החודש.

ישנם 2 סוגי התקנים:

1. התקן נחושת (לא הורמונלי)- התקן שמשחרר יוני נחושת לרחם כדרך ליצירת סביבה דלקתית לזרע ובכך להקשות עליו להגיע לביצית ולהפרותה.
2. התקן הורמונלי- התקן המשחרר באופן קבוע כמות הורמון סינטטית הנקראת פרוגסטין, אשר מעבה את רירית צוואר הרחם ומקשה על הזרע להגיע לביצית ולהפרותה. בנוסף, הוא מדקק את רירית הרחם כדי להקשות על הביצית המופרית מלהשתרש ברחם.
   רמת ההורמון המופרשת יכולה להשתנות בין סוג התקן אחד לאחר.

למה התקן רחמי טוב (גם) לנערות?

התקן הוא אמצעי מניעה טוב ונכון לשימוש בכל הגילאים.

בגלל ששנים האמינו שהתקנים עלולים להזיק לפריון עתידי, בין השאר עקב החשש לעליה בסיכוי לדלקות באגן בזמן החדרתו, מה שהוכח בסיכוי נמוך מאוד, ההתקן הוצע לנשים לאחר לידה.

בפועל, התקנים טובים ונכונים לשימוש בקרב נערות בשל מספר סיבות:

1. הוא יעיל ביותר– מדובר באמצעי מניעה המגן ב-99% מהמקרים, ויש שטוענים שאף יעיל יותר מגלולות או קונדום בשל הסיבה שתמיד בגוף ולא צריך לזכור לקחתו כמו גלולות.
   היכולת שלו לספק הגנה קבועה מוכיחה עצמה בעיקר בקרב נערות שנוטות לשכוח לקחת גלולות באופן קבוע.
2. ניתן לשימוש לאורך זמן רב– בהתאם לסוג ההתקן, כך גם זמן הגנתו נגד הריון לא רצוי. לא פחות מ-3 שנים ועד ל-10, ההתקן יכול לספק הגנה באופן קבוע.
   בנוסף, הצורך ברופא להסירו/להחליפו מחייב את האישה להגיע לרופא/ת נשים שלה ולהיבדק באותו המעמד.
3. אינו דורש להוציא מרשם בכל חודש או לזכור לקחתו בכל יום– בניגוד לאמצעים אחרים, ברגע שמשתמשים בהתקן אין צורך להתעסק או לחשוב עליו מידי יום. היכולת של הנערה להיות מוגנת כמעט תמיד מזמן ההתקנה מספק שקט נפשי.
4. דיסקרטי– שלא כמו אמצעים אחרים, כאן אין חפיסת גלולות או מדבקה נגד הריון שמאוד ברורה על הגוף. אם הנערה/בחורה לא מעוניינת לספר כי משתמשת בהתקן, אין לאף אחד דרך לדעת זו.
5. ההתקן אינו מזיק לפוריות– בכל שלב במהלך החודש ניתן להוציא את ההתקן אצל רופא/ת הנשים, ומאותו הרגע, אם רוצים, אפשר להתחיל לתכנן הריון.
6. המשכיות– מחקרים הראו כי נערות/נשים שהשתמשו בהתקן, בבואן להחליפו, ממשיכות עימו עם התקן חדש.
7. כאבים– אחד החששות הבולטים משימוש בהתקן הוא הכאב בהכנסתו. לשם כך קיימים בשוק מגוון התקנים שונים שאף מצהירים שהם מתאימים בגודלם לנערות (קטנים יותר) כדי להתאים ולהפחית כאב בצורה הטובה ביותר שיש.

חסרונות אפשריים:

כמו כל אמצעי, גם להתקן חסרונות, עליהן עליך לשוחח עם רופא/ת הנשים שלך לפני התחלת השימוש בו:

חלק מהחסרונות יכולים להיות:

1. התכווצויות והכתמות לאחר הכנסתו, ולעיתים דימומים קלים למשך מספר שבועות- אלו אמורים לחלוף עם הזמן, ואם לא, עליך להיוועץ על כך עם רופא/ת הנשים שלך. זכרי, גם בגלולות אפשר לדמם בשבועות הראשונים. צריך לפעמים סבלנות עד שזה חולף.
2. שינויים בעוצמת המחזור– בעוד בהתקן הורמונלי המחזור נוטה להיות קל יותר ואף יכול לא להגיע, בהתקן נחושת המחזור עלול להפוך, לפחות למספר חודשים, לכבד יותר.
3. זיהום– הסיכון לזיהום קטן ביותר, אך עולה אם בעת ההחדרה ישנה מחלת מין פעילה.
4. אצל נערות הסיכון לפליטת ההתקן עולה בעיקר בחודשים הראשונים להכנסתו. הקפידי לחזור לרופא/ת הנשים שלך חודשיים לאחר הכנסתו, ולאחר מכן כל שנה כדי לוודא בין השאר שההתקן מונח במקומו.

לסיכום,

למה התקן תוך רחמי טוב לנשים (ונערות)?

התקן תוך רחמי הוא אחד מאמצעי המניעה היעילים והזמינים כיום. בניגוד לתפיסת עבר, גם בחורות צעירות ו/או נשים שטרם ילדו יכולות להשתמש בו.

האפשרות לבחור בין התקן הורמונלי או לא הורמונלי נותנת מענה לנשים שמסיבות אישיות או רפואיות מעדיפות להשתמש באמצעים לא הורמונליים או כאלה שלא מכילים את הורמון האסטרוגן.

חשוב מאוד להתייעץ עם רופא/ת נשים כדי לוודא עד כמה שניתן שההתקן מתאים לך, וזאת אחרי שתקבלי את כל המידע הרפואי עבורו הכוללים את יתרונותיו וחסרונותיו.

בנוסף, חשוב לזכור שאין כל התקן המגן נגד מחלות מין. אם את לא במערכת יחסים קבועה עליך להשתמש בנוסף להתקן בקונדום בכל פעם שאת מקיימת יחסי-מין.