נתחיל ונאמר שהתקן הוא אמצעי מניעה מצוין. מיליוני נשים בכל העולם משתמשות בו כאמצעי מניעה נגד הריונות לא רצויים.

בעוד לכל אמצעי קיים יש תופעות לוואי, אצל רובם התופעות אמורות לחלוף עם הזמן.

במאמר זה נסקור את התופעות הקיימות, גם את הפחות שכיחות, ונחזור ונזכיר גם בסופו שבעוד התקן תוך רחמי הוא אמצעי מניעה בטוח, הוא לא חייב להתאים לכולן. מותר לנסות ומותר לשנות, ואם אינך מרגישה שזהו האמצעי הנכון עבורך, החליפי.

מהן תופעות הלוואי של התקן תוך רחמי:

• התכווצויות וכאבים– בזמן ההכנסה ואף מספר ימים אחרי, גופף יגיב לגוף הזר שבתוכו. אם טרם ילדת את יכולה לחוות התכווצויות חזקות יותר. כאבים הם תופעה נפוצה. הם יכולים אף להיות מורגשים באגן ובגב התחתון.

לפני ההתקנה כדאי להיוועץ עם רופא הנשים שלך לגבי משכך כאבים אנטי דלקתי שכדאי לקחת כדי לנסות להפחית את הכאב הראשוני.

אם לאורך מספר ימים הכאבים אינם עוברים, עליך להיוועץ עם הרופא.

• דימומים בין וסתיים ושינוי במחזור החודשי– לאחר הכנסת ההתקן, בהתאם לסוגו (התקן הורמונלי או לא הורמונלי) המחזור החודשי שלך ישתנה. בהתקנים הורמונליים המחזור אמור ללכת ולפחות ובהתקנים לא הורמונליים, לפחות בחודשים הראשונים, להתגבר (אצל חלק ישאר כבד).

דימומים בין וסתיים או הכתמות הם תופעה ידועה בשני סוגי ההתקנים, אך גם אלו אמורים ללכת ולפחות. אם לא, גשי לבדיקה אצל רופא הנשים (ואפשר גם לבצע בדיקת פאפ על הדרך).

• ציסטות בשחלות– 1 מתוך 10 נשים תסבול מציסטות בשחלות עד כשנה מהחדרת ההתקן.

בעוד ציסטות לא אמורות לגרום לתופעות לוואי מורגשות, יש נשים שכן חוות כאבים בבטן התחתונה ודימומים.

• הריון– התקנים מגנים ב99% מהמקרים, הם יכולים לזוז והם יכולים להיפלט (ובמקרים אלה, אינך מוגנת).

אם את חושדת שהינך בהריון עליך לגשת במהירות לבדיקה כדי לברר: 1. שההתקן אינו בגופך, שכן במקרה זה יש להסירו במהרה 2. בעוד הסיכון להריון חוץ רחמי באופן כללי הוא נמוך, הסיכון מעט עולה כשמדובר בהריון עם התקן. הריון חוץ רחמי הוא מצב רפואי מסוכן.

• זיהום– התקן לא גורם לזיהום. הסיכון קיים רק אם בזמן הכנסתו חיידקים שהיו בנרתיק נדחפו פנימה והחלו להתפשט.

אם את חווה תופעות לוואי אלו, גשי לבדיקה אצל רופא הנשים שלך:

• כאבים בזמן קיום יחסים
• חום
• הפרשות בעלות ריח/צבע חריגים
• את או בן זוגך מרגישים את ההתקן– התקן יכול לזוז. אם את חשה בו או שבן זוגך חש בחוטי ההתקן, יתכן וההתקן זז. במקרים רבים אפשר לקצר את החוטים ולחזור לשגרה, אך יש מצבים בהם ההתקן זז לגמרי ואז אינך מוגנת.
• ניקוב– הסיכון לניקוב מאוד נמוך, אך קיים. בעת ההחדרה התקן עלול לנקב את הרחם. במצב זה יש להוציאו באופן מיידי.
• היפלטות– התקן יכול להיפלט מהרחם. לא תמיד אפשר לדעת שההתקן אינו בגוף. אם את חווה דימומים כבדים השונים מהרגיל יתכן וההתקן נפלט. גשי לבדיקה אצל הרופא והשתמשי באמצעי מניעה עד אז. אין להשתמש באותו התקן שנפלט בשנית.

כאמור, התקן תוך רחמי הוא אמצעי בטוח בכל גיל. לכל התקן הורמונלי או לא הורמונלי תופעות לוואי מעט שונות. התופעות אמורות לחלוף במן 3-6 חודשים, ואם אינן, גשי לבדיקה.

אם את חושבת שמשהו אינו כשורה, גם אם אינו "חמור מספיק", רצוי לפחות להיוועץ עם רופא/ת נשים. הרבה פעמים גופנו מאותת לנו אם משהו אינו כשורה.

וזכרי, התקן אינו מגן ממחלות מין. רק קונדום יכול להגן בצורה הטובה (לא מושלמת) ביותר נגדן.