מהו התקן תוך רחמי?
התקן הוא אמצעי מניעה ארוך טווח המוכנס ומוצא ע"י רופא/ת נשים לרחם.
ברגע שמוכנס, ובהתאם לסוגו, יכול להיות בשימוש עד יותר מ10 שנים.
אינו מגן ממחלות מין.
אז מהו ההתקן ואילו סוגים קייים
מדובר באמצעי מניעה ארוך טווח ויעיל שמגן נגד הריון עד החליפו באחר, או בהוצאתו לגמרי. רוב ההתקנים נראים כאות T.
מהם הסוגים הקיימים?
ישנם 2 סוגים: הורמונלי ולא הורמונלי. שניהם למעט התקן בלרין מגיעים בצורת T מפלסטיק גמיש אשר נתפסים ברחם כדי למנוע את תזוזם.
לכולם יש חוטים בקצה אשר עוזרים לשלופם בעת הצורך והם מונחים שם בכל עת שההתקן בגוף.
התקן לא הורמונלי– התקן המכיל חוט נחושת ובמהלך כל החודש משחרר יוני נחושת לרחם הפועלים ליצירת סביבה רעילה לזרע.
התקן הורמונלי– עובד על אותו רעיון רק שבמקום חוט נחושת נמצא הורמון סינטטי הנקרא פרוגסטין.
למי התקן לא יומלץ כאמצעי מניעה:
- אם הינך בהריון או חושדת בכך
- אם נדבקת במחלת מין
- אם הינך חולה בסרטן צוואר הרחם או סרטן הרחם
- אם את סובלת מדימומים בין וסתיים שסיבתם טרם ידועה
- אם את רגישה לאחד ממרכיבי ההתקן
איך התקן עובד?
התקן לא הורמונלי עובד דרך גירוי המערכת החיסונית. הגוף מזהה את ההתקן כגוף זר ולמעשה יוצר תגובה דלקתית כנגדו. אותה דלקת גורמת לרחם להפוך לסביבה רעילה לזרע ולהקשות עליו להיכנס ולגרום להפריה.
אותה תגובה גם גורמת לרירית הרחם להפוך לדקיקה, מה שמקשה על הביצית המופרית להשתרש ברחם.
איך התקן מוכנס?
אצל רופא/ת הנשים במרפאה.
הכנסת התקן יכולה להיות כואבת, אך היא נמשכת מספר דקות בלבד. במקרים מסוימים ניתן להכניסו בהרדמה כללית.
דרך אחת להתמודדות עם הכאב הוא דרך נטילת משככי כאבים אנטי דלקתיים לפני המפגש.
צריך לדעת שנשים שטרם ילדו או שסובלות ממחזורים כואבים כנראה יחוו את ההכנסה מעט כואבת יותר שכן רחמן טרם התרחב בשל לידות קודמות.
בזמן החדרת ההתקן
- תשכבי על כיסא הרופא (בדומה לכל בדיקה גינקולוגית רגילה)
- בעזרת מכשיר הנקרא מפסק (כלי רפואי שעוזר לפסקת את שפתי הנרתיק), ההתקן יוכנס.
תופעות לוואי שיכולות להיות לאחר מכן:
- דימום קל או הכתמות באותו היום וגם מספר ימים אחרי. אם זה נמשך ו/או מתגבר, צרי קשר עם הרופא. זכרי שתופעת דימומים בין וסתיים לאחר הכנסת ההתקן היא שכיחה ואמורה גם לחלוף.
- התכווצויות בבטן התחתונה שאמורות לחלוף תוך מספר שעות. אם משככי כאבים אינם עוזרים והכאבים נמשכים, שוחחי על כך עם הרופא.
- הרגשת סחרור לאחר ההכנסה, שתי מים ונוחי כמה זמן שנדרש. זה קורה וזה צריך לחלוף. אם הסחרחורת ממשיכה, שוחחי על כך עם ההרופא.
ממתי את מוגנת?
אם בחרת בהתקן הורמונלי והכנסת אותו עד 7 ימים ממועד המחזור החודשי, את מוגנת. אם לא, עליך להשתמש באמצעי מניעה נוסף למשך שבוע.
אם הכנסת התקן לא הורמונלי, את מוגנת מאותו הרגע.
עד כמה התקנים מגנים?
כל התקן מגן ב-99% מהמקרים למשך מספר השנים שלא אותו סוג.
אחת הבעיות עם התקנים, אמנם לא בשכיחות גבוה, היא שהם יכולים לזוז או להיפלט. במצבים כאלה אינך מוגנת.
יתרונות נוספים-
- לא מצריך ממך "לזכור" לקחתו כמו עם גלולות. את מוגנת תמיד.
- ניתן להוציא את ההתקן אצל הרופא בכל שלב במהלך החודש
- מדובר באמצעי שאמנם יכול להיות יקר כרכישה ראשונית, אך מגן למשך שנים רבות כך שהוצאתו הכוללת הופכת לקטנה.
- התקנים הורמונליים כמו מירנה עוזרים להפחית מחזורים כבדים והתכווצויות
- מדובר באמצעי חירום שאפשר להכניסו במהלך הביוץ אם את חוששת שנכנסת להריון לא רצוי
מהם החסרונות-
- אחוז מסוים מהנשים שמשתמשות בהתקנים לא הורמונליים מדווחות על דימומים כבדים וארוכים בחודשים הראשונים.
- ההתקנים הורמונליים יכולים לגרום לעיתים לאי-הופעת המחזור החודשי, מה שיכול לגרום לעיתים לבהלה (אם את לא מעוניינת בהריון) ולהפריע לאלו ששומרות נידה.
- לעיתים החוטים שיוצאים מההתקן לנרתיק יכולים לגרום לאי נוחות לך ולבן זוגך (במקרה ובן זוגך מרגיש את החוטים עליך לחזור לרופא כדי להבין אם ההתקן החליק למטה, ואם כן, לקצוץ מאורכו כדי שלא יפריע).
- נשים עם אלרגיה לנחושת או שחולות במחלת ווילסון Wilson disease לא יכולות להשתמש בהתקנים לא הורמונליים.
סיכונים נוספים:
- פליטה– התקן יכול להיפלט מהגוף. הסיכוי לכך גבוה יותר בחודשים הראשונים להכנסה ובעיקר בזמן המחזור. גם אם ההתקן נפלט ונמצא, אין להשתמש בו יותר ויש להחליפו בחדש.
- תזוזה– התקן עלול לזוז. במקרים כאלה את עלולה להיכנס להריון. הריון עם התקן הוא מצב רפואי המחייב אותך להיבדק במהרה כדי לאתר את ההתקן ולהוציאו במרפאה או במקרים מסויימים, תחת הרדמה.
- זיהום– חיידקים יכולים להיכנס לגוף בזמן הכנסת ההתקן. הסיכוי לכך נמוך. קראי עוד על דלקת באגן. במקרה וזהו המצב, הטיפול יהיה לרוב במתן אנטיבוטיקה.
- נעיצה– במקרים נדירים ההתקן עלול להינעץ ברחם. במצב זה עליו להיות מוסר באופן מיידי.
